השיבה לישראל לאחר שנים בארצות הברית מציבה את המשפחה הישראלית בפני אתגר שאינו רק לוגיסטי. בתוך תהליך ההסתגלות למערכת החינוך המקומית ולסביבה העברית, הנכס הגדול ביותר שרכשו הילדים – השליטה בשפה האנגלית – עומד בסכנת שחיקה ממשית. הניסיון מלמד כי ללא תחזוקה אקטיבית, השפה שהייתה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום הופכת מהר מאוד לזיכרון רחוק.

מעבר משפה טבעית למטלה מעיקה הקושי המרכזי שעימו מתמודדים הורים הוא כיצד להפוך את השימור לטבעי ולא לעוד מטלה שנוספת על העומס הלימודי בבית הספר. כשהסביבה החיצונית כבר לא מעודדת את השימוש בשפה באופן אינסטינקטיבי, נוצר חלל שעלול להוביל לוויתור על הביטחון העצמי שהילד פיתח בדיבור ובקריאה. המפתח טמון ביצירת סביבה שממשיכה לתקשר באנגלית מבלי להפוך את השפה למאבק כוח משפחתי.

הכלים לשימור הנכס הלשוני המומחיות בשימור שפה חוצה את הידע הטכני בדקדוק או אוצר מילים. מדובר בגישה תקשורתית-תרבותית שמטרתה לוודא שהילד לא רק "זוכר" את השפה, אלא מרגיש בנוח להשתמש בה ככלי ביטוי לכל דבר. השימור נשען על חשיפה הדרגתית, שימוש בתכנים רלוונטיים לעולמו של הילד ושילוב אנגלית בתוך הווי הבית, גם כשהשפה השלטת בחוץ היא עברית.

מהלך אופרטיבי לקראת חזרה במסגרת מפגש זום ייעודי שיתקיים ב-18 באוקטובר, יוצגו דרכים מעשיות להתמודדות עם האתגר. המטרה היא להעניק להורים ארגז כלים שיאפשר להם לזהות את הצרכים המשתנים של הילד ולמנוע נסיגה במיומנויות השפה. ההרשמה למפגש, שנועד לספק מענה פרקטי למשפחות שחזרו או נמצאות בתהליך חזרה, נסגרת מחר.