לפי CBS News, ישראל מודאגת מהקצב שבו איראן משקמת את ייצור הטילים ומעבירה מתקנים אל מתחת לאדמה • בוושינגטון הדמוקרטים, שייקחו בינואר את שני בתי הקונגרס, מחפשים דרך לחסום את מימון המלחמה • ומה זה אומר לישראלים שחיים בארה"ב

תקיפה חדשה באיראן חוזרת לשיחה. ישראל וארצות הברית שוקלות לצאת למתקפה נוספת על איראן בטווח הקצר, כך דיווחה היום (ו') רשת CBS News בשם גורמים שמכירים את הנושא. אם זה יקרה, זה יהיה הסבב השלישי של לחימה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית.
הדאגה בירושלים, לפי הדיווח, נוגעת לשני דברים: המהירות שבה האיראנים בונים מחדש את יכולת הייצור של טילים בליסטיים, והקצב שבו הם מעבירים תשתיות צבאיות וגרעיניות אל מתחת לאדמה, הרחק מהישג ידם של מטוסי קרב.
ישראל דוחפת לתקיפה חדשה באיראן
באל-מוניטור הלכו צעד אחד רחוק יותר. לפי מקורות דיפלומטיים מערביים שדיברו עם האתר, נתניהו דוחף למכה מיידית, קצרה ועוצמתית. מעבר לטילים, הדאגה בישראל נוגעת גם לכוונות של טהרן לפתח נשק כימי וביולוגי, ולביצור האתר המכונה "הר המכוש" (Pickaxe Mountain).
אותם מקורות הודו שגם שיקולים פוליטיים, בשתי המדינות, משחקים תפקיד משמעותי בהחלטה. ישראל, לפי CBS, הייתה מעדיפה מבצע משותף עם האמריקאים. מה שלא ברור הוא אם טראמפ בכלל רוצה לתת פקודה, ואם כן, איזו.
צה"ל, לפי הדיווח, ערוך לסבב לחימה נוסף ונמצא בכוננות הגנתית בשיא, למקרה שאיראן תתקוף ראשונה. ההחלטה עצמה עדיין לא התקבלה.
הכוח כבר באזור
מבחינה צבאית, לאמריקאים יש הרבה על השולחן. במזרח התיכון מוצבים עשרות אלפי חיילים ושתי נושאות מטוסים עם קבוצות התקיפה שלהן, כלומר עשרות ספינות מלחמה ומטוסים. לפי CBS, עם הכוחות שכבר נמצאים באזור אפשר לפתוח במבצע התקפי תוך יומיים עד ארבעה ימים מרגע שתינתן הוראה.
גם התנועה של הבכירים לא נעלמה מהעין. ביום רביעי נפגש מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, אדמירל בראד קופר, עם הרמטכ"ל אייל זמיר ועם ראש המוסד רומן גופמן במשרד הביטחון, במה שצה"ל כינה "הערכת מצב משותפת ומקיפה". גופמן עצמו ביקר בשבוע שעבר בוושינגטון ונפגש, בין היתר, עם ראש ה-CIA ג'ון רטקליף.
העובדה שהשתתפות ראש המוסד בפגישה אושרה רשמית נחשבת חריגה, ורבים בישראל קראו אותה כסימן שאיראן הייתה בראש סדר היום. ארז וינר, יו"ר הפורום הישראלי לביטחון והגנה (IDSF), אמר ל-CBS שראש המוסד "כמעט לא יוצא מהארץ", ושהפעם הוא נסע לכמה ימים: "זה עניין רציני שמונח על השולחן".
טראמפ: "לא ממהר להחליט"
בבית הלבן מאותתים לשני הכיוונים. ביום רביעי אמר טראמפ ל-Fox News שהוא עדיין רוצה הסכם עם איראן, אבל כזה שיחזיק מעמד, וחזר על האיום: "אני הולך לסיים את זה. בקרוב. כך או אחרת".
יום אחר כך, בראיון לחדשות 12, הנימה התרככה. טראמפ אמר שהוא "לא ממהר לשום החלטה", והוסיף: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה". המשמעות היא שהקיפאון יכול להימשך גם לתוך 2027.
באותו שבוע טען הנשיא גם שאיראן אולי מנסה לפתח נשק כימי או ביולוגי, אבל לא הציג ראיות. משרד החוץ האיראני דחה את הטענה, ודוברו אסמאעיל בקאאי השווה אותה לטענות האמריקאיות על נשק להשמדה המונית בעיראק לפני הפלישה ב-2003.
ברקע, המגעים העקיפים בין וושינגטון לטהרן נמשכים כבר חודשים בלי הסכם הפסקת אש שיפתח מחדש את מצר הורמוז. טהרן מסרבת לדבר על תוכנית הגרעין אם ארה"ב לא תסיר את המצור הימי ותקבל עוד שישה תנאים, ובהם סיום הלחימה בכל החזיתות במזרח התיכון. לפי פקחים בינלאומיים, איראן עדיין מחזיקה בכ-900 פאונד של אורניום מועשר ל-60%, אי-שם מתחת להריסות המתקנים שהותקפו.
הדמוקרטים רוצים לחסום את מימון המלחמה
החלון הפוליטי לתקיפה משותפת הולך ונסגר, משני צדי האוקיינוס. בארה"ב, אחרי ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע, הדמוקרטים ישלטו מינואר בשני בתי הקונגרס, ויקבלו השפעה גדולה בהרבה על התקציב. לפי CBS, המלחמה הייתה גורם מרכזי בהפסד הזה, והיא עדיין לא פופולרית בקרב האמריקאים.
לפי הג'רוזלם פוסט, שמסתמך על CBS, חלק מהדמוקרטים כבר מדברים על שימוש בכוח התקציבי כדי לעצור את המלחמה. חברת הקונגרס רוזה דלאורו, שצפויה לעמוד בראש ועדת ההקצבות של בית הנבחרים, אמרה: "אם הם רוצים כסף, הם צריכים אישור של הקונגרס".
המבחן הראשון עשוי להגיע כבר ב-11 בדצמבר, המועד שבו הקונגרס צריך לאשר מימון כדי למנוע השבתה של הממשל. כמה דמוקרטים מציעים לא לתמוך בשום הסדר מימון זמני שלא כולל מגבלות על כספים למלחמה באיראן.
לא כולם בעניין. דלאורו עצמה אמרה שהציבור אולי רוצה לראות את המלחמה נגמרת, אבל לא בטוח שהוא מאמין שהשבתת הממשל תסיים אותה. גרגורי מיקס מניו יורק, שצפוי לעמוד בראש ועדת החוץ, אמר שהשבתה רק תפגע בשירותים שאמריקאים נשענים עליהם.
בסנאט, הסנטור כריס ואן הולן ממרילנד, שמתמודד מול צ'אק שומר על ראשות הרוב, דורש שכל הסכם מימון יכלול סעיף שימנע מהממשל להשתמש בכספים להמשך המלחמה. לצדו חתמו טמי דאקוורת', ברני סנדרס ומייקל בנט. בפגישה סגורה של הסנטורים הדמוקרטים ביום שלישי לא התקבלה החלטה. מי שעוקב אחרי היחסים בין וושינגטון לירושלים יזכור שבשבוע שעבר פרסמנו כאן במגה שוק על המו"מ על חבילת סיוע של 16.5 מיליארד דולר לישראל, ונראה שהוויכוח על הכסף רק מתחמם.
גם בירושלים השעון מתקתק
בישראל התזמון רגיש לא פחות. אחרי הבחירות בסוף אוקטובר, היריבים של נתניהו קיבלו את המנדט להרכיב ממשלה, וייתכן שהוא יישאר בתפקיד רק עוד כמה שבועות, אולי פחות. נתניהו טוען מולם שהאיומים הביטחוניים מחייבים ממשלת אחדות.
חלק מיריביו, לפי CBS, חושדים שהוא מנסה להחזיר את המדינה למלחמה כדי לא לאבד את השלטון. בימים האחרונים הוא קיים איתם תדריכים ביטחוניים, צעד חריג שאנליסטים רואים בו רמז אפשרי לפעולה קרובה. טראמפ, מצדו, תמך בנתניהו לפני הבחירות ואמר שהוא מעדיף אותו כשותף בכל מתקפה חדשה.
בינתיים, האש לא באמת נעצרה. ביום שלישי תקפה ארה"ב באי קשם שבמצר הורמוז, בתגובה לתקיפות איראניות נגד יעדים אמריקאיים בבחריין שיורטו. איראן ירתה השבוע גם לעבר כווית, בלי נזק. בטהרן מאיימים שהתגובה לכל מתקפה חדשה תגיע רחוק יותר: לבסיסים אמריקאיים באירופה, לתשתיות האנרגיה במפרץ ולכבלי האינטרנט התת-ימיים. בהודעה שיוחסה למנהיג העליון, מוג'תבא חמינאי, נאמר שבמקרה כזה "לא יהיה גבול גאוגרפי לטילים האיראניים".
מה זה אומר לישראלים בארה"ב
לישראלים שחיים בארה"ב, כל דיווח כזה מרגיש קרוב מאוד הביתה. רובם עדיין עם משפחה, חברים והורים בישראל, והשבועות הקרובים עלולים להיות שבועות של מעקב צמוד אחרי החדשות ושל שיחות טלפון בשעות לא שגרתיות.
דובר צה"ל, אפי דפרין, ביקש היום לא לתת אמון בשמועות ולהסתמך רק על הודעות רשמיות. לדבריו, צה"ל ערוך לתרחישים שונים, בהגנה ובהתקפה, ו"אין שינוי בהנחיות". זו הנחיה שכדאי להעביר גם למשפחה בארץ.
מי שמתכנן טיסה לישראל בחודשים הקרובים, לחגים או לאירוע משפחתי, חי עם אי-ודאות. בתרחיש של הסלמה, טיסות לאזור עלולות להיות מושפעות, ולכן כדאי לבדוק מראש את מדיניות השינויים והביטולים של חברת התעופה.
יש גם צד אמריקאי פנימי. ויכוח התקציב בוושינגטון סביב 11 בדצמבר לא נוגע רק למלחמה, אלא גם לשאלה אם חלקים מהממשל הפדרלי יושבתו. ומי שחי כאן מרגיש היטב שהיחס לישראל הופך לנושא מפלג גם בתוך המפלגות, כמו שראינו ב-MegaShuk כשסיקרנו את העימות בין טד קרוז לג'יי די ואנס.
כרגע, ההחלטה נמצאת אצל טראמפ. אם הוא מתכוון לחכות לתחילת השנה, כפי שרמז, הוא עלול למצוא את עצמו מול קונגרס דמוקרטי, ואולי גם מול ראש ממשלה אחר בירושלים.




