הסנאטור הרפובליקני מטקסס דחה בכנס יהודי במנהטן את הטענה של סגן הנשיא ג'יי די ואנס, שהקשר לישראל עלה למפלגה בבחירות • לדבריו, כשליש מהצעירים בימין האמריקאי קשובים היום למסרים אנטי-ישראליים • ברקע: סקר חדש שמראה דווקא התקרבות של יהודי ארה"ב לישראל

הוויכוח על היחסים בין ארה"ב לישראל עבר אתמול (א') לתוך המפלגה הרפובליקנית עצמה. הסנאטור טד קרוז מטקסס אמר בכנס של קרן תקווה (Tikvah) בניו יורק שהוא "בהחלט" לא מסכים עם סגן הנשיא ג'יי די ואנס, שקשר בין ישראל לבין התבוסה של המפלגה בבחירות האמצע.
"מי שמסתכל על הבחירות האלה ורואה בהן מנדט לנטוש את ישראל, רואה משהו שאני בהחלט לא רואה, ואני בהחלט לא מסכים", אמר קרוז, כך דיווחה סוכנות הידיעות היהודית JTA.
מה ואנס כתב אחרי הבחירות
הרקע הוא פוסט שואנס פרסם ב-X ב-4 בנובמבר, יום אחרי שהרפובליקנים איבדו את השליטה בשני בתי הקונגרס. ואנס ציטט שם סוקר ללא שם, שלפיו מצביעים שתמכו בטראמפ ובו ב-2024 ועברו הפעם לדמוקרטים רצו ארבעה דברים.
הרשימה כללה סיום המלחמה, טיפול ביוקר המחיה ובאינפלציה, מדיניות של "אמריקה תחילה", ושינוי ביחסים של ארה"ב עם ישראל. לפי ניתוח של אתר EconoTimes, ואנס הציג את הדברים כדברי הסוקר, וישראל הופיעה ברשימה לצד שלושה נושאים נוספים ולא כסיבה יחידה.
ואנס נחשב היום למועמד המוביל לרשת את טראמפ כמועמד הרפובליקני לנשיאות ב-2028. מבקריו, ובהם סילבר מקרן תקווה, מאשימים אותו בטיפוח אגף בדלני ואנטי-ישראלי במפלגה. לכן כל אמירה שלו על ישראל נקראת בירושלים ובקהילות היהודיות בארה"ב כסימן לכיוון.
קרוז לא היה הראשון שהסתייג. לפי Jewish Insider, כמה סנאטורים רפובליקנים כבר טענו בשבוע שעבר שהתבוסה נבעה ממצב הכלכלה ומשיעורי ההצבעה, לא מישראל.
"שליש מהצעירים בימין קשובים"
קרוז, סנאטור מאז 2013 ומי שהתמודד על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות ב-2016, נחשב כבר שנים לאחד התומכים הבולטים בישראל בגבעת הקפיטול. הכנס, שנוסד ב-2017, הוא אירוע הדגל של קרן תקווה, ארגון יהודי שמרני, והשנה נמשך יום שלם במנהטן.
על ואנס עצמו קרוז סירב להרחיב. "תצטרכו לשאול את ג'יי די על הסיבות שלו", אמר לג'ונתן סילבר, סגן נשיא בכיר בקרן תקווה, שראיין אותו על הבמה.
אבל על התמונה הרחבה הוא דיבר בחדות. קרוז הזהיר מאנטישמיות ומרטוריקה נגד ישראל משני צדי המפה. משמאל הוא הזכיר את ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני ואת הסנאטור הנבחר עבדול א-סייד ממישיגן. מימין הוא מנה את טאקר קרלסון, קנדס אוונס וחברת הקונגרס לשעבר מרג'ורי טיילור גרין.
לדבריו, הקולות בימין "צוברים אחיזה אמיתית". הוא העריך שכשליש מהצעירים בימין פתוחים למסרים שלהם, והזהיר: "אנחנו עלולים להתעורר בעוד חמש שנים במדינה שבה שתי המפלגות הגדולות אנטי-ישראליות באופן חד-משמעי ואנטישמיות בלי להתנצל".
קרוז גם הציג את פעילות ארגון Front Line שמזוהה איתו. הזרוע הפוליטית של הארגון, Front Line Action, מימנה מודעות נגד שני מועמדים רפובליקנים, ג'יימס פישבק ודן בילזריאן. לדברי קרוז, המטרה היא שיהיה "בלתי מקובל" ואפילו "רדיואקטיבי" להיות אנטישמי במפלגה הרפובליקנית.
היחסים בין ארה"ב לישראל: הסיוע כבר על השולחן
הוויכוח לא תיאורטי. ביום הבחירות הודיע טראמפ שארה"ב תפסיק בהדרגה את הסיוע הצבאי השנתי לישראל, בהיקף של כ-4 מיליארד דולר, עד סוף 2026. במגה שוק (MegaShuk) סיקרנו בשבוע שעבר את המשא ומתן על עתיד הסיוע, שעדיין לא הוכרע.
הכנס של קרן תקווה, שנערך השנה תחת הכותרת "יהודים, נוצרים וההתחדשות של אמריקה", אירח גם את שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי. לפי התוכנית שפורסמה באתר הכנס, הוא נבחר לקבל את פרס הרצל, הפרס הגבוה של הקרן.
יהודי ארה"ב: קרובים יותר לישראל, אבל שותקים
הנתונים מהקהילה מספרים סיפור מורכב. סקר חדש של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), שהוצג בשבוע שעבר בכנס בוושינגטון בהשתתפות כ-2,500 נציגים, מצא ש-62% מיהודי ארה"ב רואים בישראלים "משפחה מורחבת" או חלק מהקהילה שלהם. ב-2021 השיעור עמד על 46%.
מנגד, רק 36% הגדירו את עצמם ציונים שמרגישים בנוח לתמוך בישראל בפומבי, ו-7% הגדירו את עצמם אנטי-ציונים. הרוב תומך בישראל אבל נמנע מלדבר על כך, בין היתר מחשש לאנטישמיות.
מנכ"ל הפדרציות, אריק פינגרהוט, דחה גם הוא את הפרשנות של ואנס. לדבריו, הבחירות הכלליות נסבו בעיקר על כעס כלפי הנשיא טראמפ, וישראל שיחקה בהן תפקיד קטן יותר מאשר בפריימריז. הפדרציות השיקו גם תוכנית של 35 מיליון דולר נגד אנטישמיות, שתממן כ-100 אנשי מקצוע ב-120 קהילות.
במקביל הציגו הפדרציות את הפעילות שלהן בישראל. שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, הן גייסו והשקיעו 283 מיליון דולר בתוכנית לשיקום ישראל. מתוכם ניתנו הלוואות בהיקף 242 מיליון דולר ל-4,132 עסקים קטנים, ו-176 מיליון דולר הופנו ל-13,773 חיילי מילואים.
מה זה אומר לישראלים בארה"ב
לישראלים שגרים בארה"ב או מתכננים לעבור, הוויכוח הזה נוגע בחיי היומיום. התמיכה הדו-מפלגתית בישראל, שנחשבה במשך עשרות שנים למובנת מאליה, הפכה לנושא שמתווכחים עליו בגלוי בתוך שתי המפלגות. עם זאת, נתוני הפדרציות מראים שהקשר בין יהודי ארה"ב לישראלים דווקא מתחזק, גם כשהפוליטיקה בוושינגטון מתרחקת.
זה בולט במיוחד בניו יורק, שבה חיה אחת הקהילות הישראליות הגדולות בארה"ב, ושבה ראש העירייה עצמו נמצא במרכז המחלוקת. בניתוח שפרסמנו ב-megashuk.com אחרי הבחירות ראינו שהקול היהודי נשאר ברובו במקומו, אבל במדינות כמו מישיגן כבר נדלקה נורה.
מבחינה מעשית, המבחן הבא הוא תקציב הסיוע ועמדות הקונגרס החדש, שייכנס לתפקידו בינואר 2027. עד אז צפויים עוד עימותים כמו זה של קרוז וואנס, שכן שניהם כבר מסתכלים אל מעבר לבחירות לנשיאות ב-2028.




